הורים כבנאים לבנות את המדרגות לבריאות הנפש במוח. גוני לוין (תשע'ט 2019)

הדפסה

(ההרצאה המקורית קוצרה בעריכה. חלק מהדוגמאות וההסברים הושמטו. בתמליל הוכנסו כמה השלמות.)

היום נסגור את מעגל ההרצאות (הרצאה רביעית בסדרה "סוגיות נבחרות בהדרכת הורים"). ניתן עוד ידע חדש על הרגשות הבסיסיים, ועל המסלול של בריאות הנפש במוח. נבחן כיצד זה מתורגם לטיפול בבעיות משמעת והתקפי זעם.

נעסוק במטפורה (דימוי) שמשווה את המוח לבניין עם כמה קומות. אני לא יודעת אם דניאל סיגל התחיל בזה, אבל הוא זה שהרבה לדבר על מבנה המוח כעל בית שהולך ונבנה במהלך החיים.

כולנו נולדים עם איזה היא תוכנית אב. המוחות של כולנו דומים , אך לא זהים (ראה הרצאה על "ימין ושמאל במוח"). אין מוח זהה. יש מוח ממוצע. ויש תוכנית אב של התפתחות המוח, שאצל כל אחד היא קצת שונה. יש חשיבות לזהות איזה ילד מביא התפתחות א-טיפית (לא שגרתית). זה לא בהכרח פתולוגיה, אלא פשוט ילד שיתפתח בקצב ובאופן קצת שונה.

עם זה אנחנו מגיעים. זו תוכנית האב. ככה נבראנו. אבל מה תפקידנו כהורים ומטפלים?

אנחנו ממשיכים לרהט ולהכניס לבית הזה כל מיני דברים. כי אי אפשר לגור בבית שהוא רק הבסיס הזה. הוא לא מספיק לנו. המבנה, החלוקה הבסיסית, לא מספיקה לנו בשביל שהבית ישרת אותנו כמו שצריך.

למה שאנו עושים כהורים יש המון השפעה.

תגובות

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    תודה רבה גוני על הפוסטים היפים והמקצועיים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.