הדפסה
ושוב חזרנו לשחק עם הבת שלנו מחבואים. הפעם במשנה מרץ. היא מתחבאת בצורה לא מתוחכמת כך שברור שנמצא אותה בקלות. היא רוצה שאנחנו נחפש אותה ולא כל כך מסכימה שנתחבא לה. היא חזרה למשחק אחרי לידת אחיה. חשבנו שאולי יש קשר בין הדברים ולכן אנחנו נענים לה. תמיד התגאינו שהיא ילדה חכמה. מדוע היא חוזרת למשחק הילדותי והחד צדדי הזה?
משחק מחבואים הוא הרבה יותר מאשר רק משחק חברתי. הפעם הראשונה שהתינוק מכסה את פניו ומזמין אותנו למשחק "קוקו" היא גם רגע לידתה של התובנה שאנו לא זהים, שמה שהוא רואה שונה ממה שאנחנו רואים ומה שהוא יודע שונה ממה שאנחנו יודעים. הוא יודע שהוא נמצא מתחת לשמיכה, אבל האם אנחנו נגלה זאת? האם נשמור אותו בראש ובלב שלנו ולא נשכח אותו כשהוא איננו מול עיננו?
חזרה על המשחק שוב ושוב נותנת מענה לצרכים רבים ושונים. כך מתבססת ההבנה שגם אם לא מוצאים מישהו או משהו מיד – לא צריך להילחץ. בסוף תמיד מוצאים. ככה הם חוזרים ומרגישים רצויים ואהובים, פוגשים שוב ושוב את העיניים המוארות והמתפעלות מהם ואת הזרועות המונפות לעברם.
בתכם, בחוכמתה, מזמינה אתכם לחזור למקום יקר לה: למקום האוהב, המתפעל שמגלה אותה שוב ושוב. לידה של אח יכולה לעורר מחדש את ההזדקקות לקשר טוטאלי שכזה. תנו הכרה לצורך שלה והרגיעו אותה ("אמא תמיד אוהבת", "גם כשאני לא איתך אני זוכר/אוהב אותך"). תנו ביטוי מילולי למקומה הבטוח בליבכם. בלי קשר למשחק המחבואים מצאו זמן קבוע בו אתם היוזמים לשחק איתה ולספר לה כי זהו גם הרצון שלכם.
אחד הדברים הכואבים – אך – מצמחים שאנחנו לומדים עם לידת אח חדש הוא שאי אפשר לקבל את אבא ואמא מתי שרוצים, כמה שרוצים ואיך שרוצים. עזרו לבתכם להשלים עם זה. גם על ידי שתשחקו איתה מחבואים, לפעמים מתי, כמה ואיך שהיא רוצה. ולפעמים לא.
הי גוני
הגירסה של בת 8 לעניין אחרי לידת אח – להראות את ריקודי החוג לג'ז שוב ושוב
באותו ענין של לעשות משהו שוב ושוב..
הבן שלנו, בן ארבע, משחק מחבואים שוב ושוב ושוב..
הוא הבן הקטן במשפחה. מה יכולה להיות הסיבה?
אולי זו דרכו לקבל תשומת לב? האם כדאי להגביל אותו? לפעמים זה ממש מעצבן.
להורים שוב ושוב
אכן, להיות הורים זה לפעמים מעצבן. הילד מנסה להבין מה שאנחנו כבר מזמן מבינים. כדי להבין, לזכור ולהפנים הם זקוקים לחזור על כל דבר הרבה פעמים לאורך תקופה ארוכה. במקום להתעצבן נסו להנות ולראות את הצד הקומי שבכל הענין: במובן מסויים זה יכול להיות משעשע כמו סוף טוב למשהו רע שבכלל לא קרה.
בעיני הילד המשחק מאד מגוון:הוא לא רק מתחבא. הוא גם מסתתר, מתכסה, עוצם עינים..
גוונו גם אתם: כשנמאס לכם לחפש אתם יכולים לנסות לגלות, להתפלא, לבקש עזרה, או למצוא –
ט-א-ד-ם ! ואפשר גם לסרב לילד. לא עכשיו!
גוני שלום רב,
לפני כחודשיים נולדה לנו בת. בני בן ה-3.5 מראה חיבה כלפיה- מכנה אותה בשמות חיבה רוצה להיות במחיצתה ולהיות לעיתים שותף בטיפולה(החלפת טיטול, מקלחת…). לאחר כשבועיים מלידתה החל להרטיב במכנסיו באופן קבוע כשהוא גמול כבר כחצי שנה, מרבה לבכות ולהיות רגיש מאוד. אנו לא נותנים משקל רב להרטבות ולרוב פשוט מחליפים, תוך הפגנת אהבה רבה כלפיו.
אני משתדלת לשתף אותו בטיפולה, להדגיש את היותו בוגר ואהוב מאוד, לשחק עימו כבעבר.
שאלתי היא כיצד להתייחס ולהתמודד עם הקושי הרגשי בקבלת אחותו?
לנעמי
(ילד בן 3.5 שמגיב ללידת אחות)
לידה של אחות, קטנה וחמודה ככל שתהיה מפרה את השיגרה בבית ומשבשת הרגלים שכבר נירכשו. כל ילד מרגיש באיום על הטריטוריה שלו וחוסר ביטחון בקשר לזמינות של ההורים.
בעבר כתבנו על כך בפוסט "שלא יתפסו לי את המקום". חזרי וקיראי גם שם. השתדלי, למרות העיסוק בתינוק למצוא זמן קבוע שבו את מתפנה לבן הבכור , משחקת רק איתו ועושה איתו דברים שעשיתם בעבר. הפני אותו לשחק עם אבא יותר. לידת אחות היא הזדמנות מצוינת לחזק את הקשר עם ההורה השני. כאשר הוא בוכה תני הכרה לרגש שלו והרגיעי. אמרי לו שאת תמיד אוהבת ורואה אותו ועוזרת ושומרת, אפילו כאשר את מטפלת באחותו.
חשוב שתנסי לתת הסברים נוספים למה שקורה לו. למשל, ילדים אמפטיים בוכים יותר כאשר יש תינוק שבוכה בסביבה. או, ילדים שעסוקים באחות חדשה ,מתרגשים ולא שמים לב לגופם. לכן עלול לברוח להם במכנסים וחשוב לשוב ולהזכיר להם מידי פעם ללכת להתפנות.
קיראי גם את מה שכתבנו על לידת תינוק חדש. אחרי שלושה חודשים הכל נעשה הרבה יותר פשוט לתינוק, לאמא.. וגם לאח הגדול.
שיהיה לכולכם הרבה נחת ומזל טוב.
איזה הסבר מדהים שמעולם לא חשבתי עליו. מחבואים היה משחק שנורא אהבתי לשחק בילדותי. מעניין מה זה אומר עלי…בכל מקרה, אני אוהבת את המשחקים הללו של פעם. לפחות לא יושבים סגורים בחדר מול מחשב.
שלום גוני!
מקווה שאת נהנית בחופש…
הבלוג "מחבואים" הזכיר לי סיפור חמוד מלפני שנים כשבן דודי, הצעיר ממני ב6 שנים, היה בערך בן שלוש(?)…על השולחן בסלון הייתה מונחת צלחת קטנה עם קוביות שוקולד.
אמא שלו אמרה לו שמותר יהיה לו לאכול מן השוקולד רק אחרי ארוחת הערב. ע"מ לפתור את הבעיה, הוא כיסה את עיניו והלך בשקט בשקט לקראת הצלחת ולקח שוקולד…כולם כמובן ראו ונהנו ממנו.
ומן השלב הנחמד הזה בו עדיין לא ברור שנקודת המבט שלי אכן שונה משלך, לפחות כאשר מדובר בשוקולד…
שיהיה קיץ נעים!
הבת שלי בת 3 מוטרדת מכך שחבר טוב שלה מהגן התחיל להרביץ, והיא ידעה לענות שזה קרה רק אחרי שנולד לו אח. התפתח דיון מעניין עם שתי הבנות מה קורה לאח הגדול כשנולד אח קטן…ואיך זה היה לגדולה כשהקטנה נולדה.
שלום וברכה!
אני מאד נהנית לקרוא את הפוסטים! אני קוראת אותם בעקביות ונתרמת מהם רבות. תודה!
רציתי לשאול, אני צריכה ללדת בשעה טובה בעוד כשלושה חודשים. שני הבנים שלנו, בני 5 וחצי ו3 וחצי ,שותפים לתהליך ומתרגשים מאד. לאחרונה הם החלו להתעניין איך התינוק יוצא… חשוב לי מאד לתת להם הסבר שמתאים לגיל ולהבנה שלהם. אני חוששת שלהסביר להם את הדברים כמו שהם זה עוד לא תואם גיל ועלול לגרום לטראומה…
אשמח לקבל תשובה.
תודה רבה!
ל"ללדת"
(איך מסבירים לקטקטים מאיפה יוצא התינוק)
זה נושא חשוב שכלל לא כתבנו עליו.
ההסבר שאנחנו נותנים לא רק תלוי במידת ההבנה של הילד אלא גם בביטחון או במבוכה של הורים לדבר על הנושא וגם ברקע התרבותי. אין טעם לתת הסבר מפורט אם אנחנו משדרים מבוכה וחשש. מצד שני הסבר מפורט מדי שנאמר ברוח טובה לא גורם לטראומה. לא כל כך בקלות נגרמות טראומות. (אנחנו חיים בתקופה שבה כל הזמן מבהילים אותנו כדי למכור לנו משהו, וכבר איבדנו את היכולת להעריך באופן מאוזן מה גורם לטראומה ומה לא).
ילדים רגילים שמסבירים להם הרבה יותר ממה שהם מבינים, לא נורא אם זה מה שיקרה גם הפעם.
אחרי שניסיתי להרגיע, הנה הסבר פשוט שאפשר לתת: התינוק יוצא מהבטן בין שתי הרגליים של אמא. אמא לוחצת והרופא עוזר. עד שהוא יוצא..
לילדים קטנים יש כבר ניסיון עם קקי, וההסבר הזה נשמע להם מוכר.
אפשר להיעזר בספרי ילדים שעוסקים בנושא.
אמא אחת סיפרה לי שהדגימה לילדים עם בובה ששמה בתוך גרב, ולחצה עד שהיא יצאה. אחר כך כשהתינוק נולד, כשהאח הגדול גרב גרביים הוא היה אומר (בצחוק) "בואי נחזיר את התינוק המעצבן הזה לבטן".
ותמיד אפשר לומר בכנות: "אני לא יודעת איך להסביר לכם. כשתגדלו קצת יהיה לי יותר קל להסביר. בטוח שפעם אני אסביר לכם".
או שתשמרי את התשובה הזו לזמן שבו הם ישאלו איך התינוק מגיע לבטן? מה אולי בלעת גרעין של תינוק?
שאלה תהיינה בעיותינו.